היום שבת שובה. השבת של  »התשובה » עד ה’, אך גם השבת של השיבה ליסודות.

רציתי רק לדבר על משמעותו הפשוטה והעמוקה של המשפט היסודי והבסיסי ביותר לעם היהודי. אסתמך על הפירוש הבסיסי של רש »י. אני רק אוסיף כמה מילים משלי כדי, אני מקווה, להגדיל את ההבנה של משמעות המשפט הזה בימינו, בשנת ה־תשפ »ו.

שמע ישראל, ה’ אלהינו, ה’ אחד

שמע, עם ישראל. כרגע, ה’ הוא האל היחיד שלנו. אומות העולם עדיין לא מכירות את ה’. מנהיגי העולם, נעולים בעיסוקי מוות לאנושות. הם אוהבים לומר שהם פועלים בשם הטוב…אבל יש להיזהר מהטוב המשתנה והמושפע. הנאצים גם אמרו שפועלים למען הטוב. הקומוניסטים, כשהרגו את המתנגדים להם בגולאג, אמרו שהם עושים טוב. והיום, בשם הטוב, ה »מסכילים » בקרב העולם, מעזים לערער על המוסר של ישראל, היחיד, האמיתי, שאינו משתנה, היחיד שנתן לנו אתה, ה’, אלוהינו.

כן, זה כואב. הרבה יהודים סובלים. הם סובלים מהשנאה כלפי יהודים, האנטישמיות. ילדינו בגלות, המושפעים יותר מכולם—בבתי הספר, הם חווים לחצים, הטרדות, חרם, הכל מפני שהם יהודים. הסטודנטים, באוניברסיטאות, אינם יכולים להיות מה שהם באמת, חייבים להסתתר ולהוריד את הראש כדי ללמוד. רבים מרגישים אי-יציבות בלחץ הבינלאומי היומי שמופעל על זהותנו, על תכלית קיומו של עמנו. יהודים רבים נכנעים ללחצים ונכנסים לתוך העצב, לעיתים בדיכאון.

הפסוק של שמע ישראל נאמר על ידי אבותינו בזמנים קשים בהיסטוריה שלנו. אנחנו אומרים אותו עד היום, כמה פעמים ביום, ועוד יותר בתקופת התפילות המיוחדות עד ליום הכיפורים… כי עם ישראל מעולם לא התייאש.

ברור, עד היום, ה’ הוא רק אלוהים שלנו, המסר העמוק שלו עדיין לא הגיע לכל האנושות. אבל איננו שוכחים את סוף הפסוק שהוא התקווה שלנו : ה’ אחד.

אנחנו שומעים את הקול שיוצא מתוך נשמתנו, שבקרוב, ה’ יהיה אחד. ה’ יזכה להכרה על ידי כל שאר אומות העולם.

לעת עתה, אנחנו סובלים, אנחינו בגלות נתונים בלחצים… אבל בקרוב מאוד, ה’ יהיה אחד. כל העולם יכיר שה’ הוא אחד!

המוסר לא יהיה בידי האידיאולוגיות השקריות. המוסר יהיה זה שמגיע ממקור הייחוד. כל העמים יישארו עם זהותם, עם תפקידיהם, אך כולם ינקו את המוסר שלהם ממקור ייחודי אחד בעולם, שיביא לאחדות את כל האנושות ויביא לשלום.